054-6556684

.
דף הבית >> מאמרים >> מי יכול להנות מספורט טיפולי?

מי יכול להנות מספורט טיפולי ?

ספורט טיפולי הוא תהליך העושה שימוש באמצעים מתחום התנועה, המשחק והספורט במטרה לפצות על ליקויים ספציפיים בתפקוד הגופני והרגשי. 
( לא בהכרח לתקן... )

במהלך שנות הילדות ובית הספר היסודי, מהווה מומחיות בביצוע המוטורי גורם מרכזי לצבירת הצלחות בביצוע מיומנויות הנדרשות בחיי היום- יום, בלמידה, במשחקים ובתחרויות.

גזירה ,ציור , העתקה, כתיבה, שרטוט, נגינה, ריצה, קפיצה, זריקה , תפיסה ובעיטה מהוות רק חלק מהמיומנויות הבסיסיות אשר נדרשות מהילדים במסגרת הבית ספרית.

שליטה במיומנויות מוטוריות מהווה גורם חשוב בהתפתחות החברתית והרגשית של הילדים וכן בתפקודי ההתנהגות והלמידה שלהם.

אצל רוב הילדים התפתחות המיומנויות המוטוריות מתרחשת בקלות יחסית – תנועה ומשחק הם אלמנטים יסודיים בתהליך ההתפתחות והלמידה .התנועה היא צורך ראשוני לאדם והיא דרושה לפעילותו במשך כל חייו כדי להתקיים,כדי להבין את סביבתו, להסתגל אליה, לשלוט בה וליצור קשר עם הזולת.

יחד עם זאת , כ - 20% מכלל אוכלוסיית הילדים בגילאי 4-11 , מציגים ליקויים מוטוריים בדרגות שונות .

הליקויים המוטוריים יכולים בקלות להפוך לקשיים רגשיים- תפקודיים. קושי רגשי זה יכול להתרחש בדרך הבאה: ילד כזה מראה הישגים מוטוריים נמוכים וחווה כישלונות חוזרים ונשנים. החוויה השלילית גורמת לחרדה והימנעות מפעילות גופנית –עובדה הגורמת לניסיון מועט בפעילות גופנית .חווית הגוף לא טובה, חולשה שרירית , כושר גופני ירוד - הפער בין הילד לילדים אחרים בני גילו – הולך וגדל , חווית הפער עלולה לייצר הערכה אישית נמוכה ודימוי עצמי שלילי.

 מי יכול ליהנות מספורט טיפולי?

ילדים המציגים:
  • איחור בשליטה באבני דרך התפתחותיים ראשוניים- התהפכות, זחילה, ישיבה, הליכה וכו'.
  • קשיים במיומנויות יסוד ואיכויות תנועה ירודות- קפיצה, דילוג,טיפוס,זריקה , תפיסה, בעיטה ועוד.
  • קשיים במוטוריקה עדינה ומיומנויות הנגזרות ממנה- גזירה, ציור, השחלה, ציור וכו'
  • קשיים בתפקודים היום יומיים- כגון לבוש ואכילה.
  • קשיים בויסות חושי- צורך במגע חזק, הימנעות ממגע, צורך קבוע בתנועה, פחד מכוח הכובד וכו' אטיות כללית ודפוסי תנועה מסורבלים.

הדגשים והמטרות בטיפול הם מגוונים:
  1. הנאה מפעילות גופנית.
  2. שיפור והקניית מיומנויות יסוד כמו קפיצה, בעיטה, זריקה וכו'.
  3. מציאת שיטות עוקפות ופיצויים לשיפור תפקודים.
  4. חשיפה לחוקי משחק, לגבולות ברורים ולשיתוף פעולה בקבוצה.
  5. שיפור ופיתוח הכושר הגופני.
  6. חיזוק ובניית מוטיבציה פנימית ואי ויתור לאחר כישלון.
  7. חיזוק ושיפור יכולת ההתמדה במשימות.
  8. שיפור הביטחון העצמי.

שיעורי הספורט הטיפולי מתקיימים בעבודה פרטנית או בקבוצות קטנות של עד שישה ילדים ובהם עוברים הילדים הערכת תפקודים לפני שיבוצם לטיפול פרטני או בקבוצה המתאימה להם מבחינת הצרכים והגיל.

ילדים שעברו אבחון קודם במכון להתפתחות הילד או אבחון פיזיו או ריפוי בעיסוק , עוברים אבחון חלקי ולא מלא.

בהתמודדות עם ילד הסובל מליקויי תפקוד, חשוב לזכור כי ההתמודדות אינה רק במישור הטיפולי - אלא גם במהלך השגרה בבית ובשעות הפנאי. על מנת להקל עליכם, ריכזנו את עשרת הדיברות להתמודדות עם ליקויי תפקוד הנגרמים כתוצאה מקשיים במערכות התחושתיות והמוטוריות השונות, ומאפשרות לשפר את האווירה בבית, לתמוך בילד, ולעזור לו לפתח ביטחון עצמי גבוה יותר לצד מנגנוני התמודדות משופרים.
  1. הכלת הקושי השלב הראשון בהתמודדות טמון בקבלת הקשיים. את האתגר הגדול ביותר ממלאים אתם, ההורים, הנדרשים לקבל את הקושי של הילד, לעודדו לבצע את המטלות השונות למרות התנגדותו, ולגלות סבלנות כלפי דפוסי התנהגות העלולים להתפרש כחוסר מוטיבציה או התנהגות לא ראויה. זכרו כי כל אלו אינם אלא ביטוי של הילד לתסכול נוכח מאמצי ההתמודדות עם קושי לא מודע, ואינם מבטאים חוסר אהבה או רצון להשתפר. בשום פנים ואופן אין לכעוס, הילד אינו אשם בטעות, בכישלון. יש לעודד, לחבק ולומר רק מילים טובות - זה כל מה שנדרש. למדו את הילד לקבל את הכישלון, לחשוב באופן הגיוני ולא לראות דברים כ"סוף העולם".
     
  2. פעילות גופנית בעיקר אצל ילדים המתקשים בביצוע פעולות מוטוריות שונות, חשוב להגדיל את החשיפה לפעילות גופנית. במקום לשבת עם הילד על המחשב או לצפות בטלוויזיה, הציעו לצאת למגרש המשחקים או לעודד פעילות גופנית משותפת, דוגמת משחקי כדור שונים, ריצה, הליכה משותפת ומשחקי תנועה וטיפוס.
     
  3. תנו לו משימות למרות הקושי שהילד מגלה בהתמודדות עם תחומים שונים במהלך היומיום, אל תחששו להטיל עליו משימות לבצוע בבית, דוגמת הרמת חפצים, משיכה, דחיפה ו"סידור" אזורים שונים בבית. מומלץ לבחור במטלות המשרתות מטרה מסוימת, שיעודדו את הילד/ה להשלים את המלאכה.
     
  4. לתווך לילד את המציאות כאשר הילד/ה סובלים מקושי מסוים בתפקוד היומיומי, אתם מקבלים את תפקיד "המתווך" בין הילד/ה למציאות. כאשר אתם מבקשים מהילד/ה לבצע משימות שונות, מתריעים בפני קושי (לא בבהלה כמובן) או מגדירים לילד/ה באמצעות מגע ומלל את האינטראקציה הבעייתית, אתם מאפשרים לולה להתמודד עמה באופן טוב ונעים יותר. מילת המפתח היא "בהדרגה": חזרו על הפעולה שוב ושוב, ובכל פעם הגבירו או הנמיכו את דרגת הקושי.
     
  5. לא תפקידכם לעשות שיעורי בית למרות הרצון לעזור ולתמוך בילד/ה, לא מתפקידכם למלא בעבורם את המשימות השונות. במקום ללוות את הילד/ה במהלך הכנת שיעורי הבית או מילוי מטלה זו או אחרת, עזרו להם באמצעות פירוק המשימה ליחידות קטנות, כאשר ההוראות שלכם יאפשרו מילוי מוצלח של המטלה והעלאת תחושת הביטחון האישית.
     
  6. רגישות יתר למגע הורים רבים לא מודעים לרגישות היתר של הילד/ה במהלך היומיום. כך לדוגמא, גרב הפוכה שהתפר בה בולט לצד הלא נכון, תיקתקים בבגד, בד צמרירי בספה או מחוספס בילקוט, עלולים לגרום לאי שקט והפרעות ניכרות בריכוז. במקרה והילד/ה סובלים מרגישות יתר השתדלו למנוע מהם מטרדים יומיומיים אלו, ואל תכריחו אותם לעשות דברים שאינם יכולים לעמוד בהם.
     
  7. תת-רגישות למגע במקרה ההפוך, תת רגישות למגע, תגלו כי הילד/ה כבר בגיל צעיר מנסים לשדר לכם צורך במגע מאסיבי. כך לדוגמא: חיבוקים אמיצים, ליטוף ונגיעות תוך כדי משחק או אפילו נענוע עז של עריסת התינוק - יתפרשו כאקט מרגיע וחיובי. במקרים קיצוניים מומלץ ללטף את הילד גם באמצעות מברשות או סקוטש ברייט, ובכל מקרה יש להיעזר בשירותיה של מרפאת בעיסוק.
     
  8. התמודדות עם התנהגות היפראקטיבית ללא קשר לסיבה הגורמת לילד/ה לעודף פעילות, במהלך היומיום יש לשים דגש על הוצאת אנרגיה גם בתוך הבית. אחד הפתרונות האפקטיביים הם הצבת טרמפולינה בסלון או בחצר, ומומלץ להצטרף לילד/ה ל"מסעות" קפיצה, טיפוס וריצה בשטחים מוגנים. בפעילות זו הקפידו להסביר לילד/ה את הסכנות הטמונות בכל משימה, שכן ילדים מסוג זה לא תמיד מרגישים את הגבולות באופן טבעי.
     
  9. הופכים את הרעש לגורם חיובי במקרה והילד/ה סובלים מרגישות לרעשים (ולא נמצאה בעיה בבדיקת שמיעה), נסו לתווך בינם לבין הרעשים בבית. כך למשל, ניתן להגביר את הווליום של הטלוויזיה בעוצמה הדרגתית (להגביר ולהנמיך), ויש להזהיר את הילד מראש. בצורה זו תוכלו לסגל לילד/ה הרגלי האזנה מווסתים, לצד שיפור הדרגתי.
     
  10. מפרידים בין היום ובין הלילה (ראיה) ילדים הסובלים מרגישות יתר לאור יגלו חרדה או חוסר קשב וריכוז מופגן בנוכחות מקורות אור לא רצויים. כך במקרה של פלורוסנט מהבהב, תאורה צבעונית או מקור אור חיצוני מטריד. נסו להרחיק מקורות הפרעה אלו מהבית וגלו סובלנות במפגש עמם בחוץ. במקרה ההפוך, יגלו הילד/ה חרדה מפני חשכה, ועל כן מומלץ להוסיף לילד מקורות תאורה אלטרנטיביים במקומות אסטרטגיים בחדר, כמו ליד המיטה או המחשב.

והכי חשוב: ילדים זקוקים לאהבה ותמיכה ללא תנאי. תגובתכם לפעולות היא שעוזרת לילד להתגבר על כל סוג של כשלון ולהמשיך הלאה. אם אתם לא תעודדו, תתעלמו או תתייאשו מהמצב הילד ירגיש בדבר והתקדמותו תיפגע. זכרו שכדי לממש את מלוא הפוטנציאל על הילד להאמין בעצמו - מהלך שיושג רק אחרי שאתם תאמינו ותקבלו אותו בדיוק כפי שהוא.

חיזוק חגורת כתפיים ושרירי בטן:

  1. קפיצות בשתי רגליים ועצירה בהוראה מכוונת.
  2. קפיצות "ארנבת" כשהדגש - על העברת המשקל על הידיים ואח"כ הרגליים. לאחר מכן הניחו מספר מגבות מגולגלות על הרצפה (במרחק אחד מהשני) ובצעו קפיצות ארנבת ביניהם.
  3. הנחת השוקיים על כורסת הסלון, על הרצפה מונח פאזל. (יש לשים לב שהפאזל לא רחוק או קרוב מדי לכורסא). יש לחבר את הפאזל כשכפות הידיים על הרצפה ולא האמות. האגן גבוה ולא נשען על העקבים.
  4. הנחת השוקיים על הספה הארוכה בסלון. הליכה הצידה וחזרה . הידיים על הרצפה. האגן גבוה.
  5. עמידת ארבע ( על כפות הרגליים וכפות הידיים - פנים כלפי הרצפה ):
    • העברת משקל קדימה ואחורה.
    • הרמת רגל אחת באוויר והליכה קדימה.
    • הליכה קדימה , אחורה ולצדדים.
  6. עמידת ארבע אחורית (על כפות הרגליים והידיים - פנים כלפי התקרה):
    • העברת משקל קדימה ואחורה - יש לשמור על ישבן גבוה.
    • הליכה קדימה , אחורה ולצדדים - ישבן גבוה.
  7. ישיבה מזרחית זקופה, אחיזת בקבוק קטן של מים מינרלים ( מלא במים):
    • אחיזה אנכית (הבקבוק "עומד" ) הרמה בשתי הידיים, שהייה וחזרה
    • אחיזה אנכית , הרמה ביד אחת וביד השנייה לסירוגין.
    • הבקבוק "שוכב" על הרצפה , לגלגל אותו לפנים ולאחור כמו מערוך .
  8. עמידת ברך רגל זקופה - ללא קיבועים- כמו ב- 9 - א., ב., ג.
  9. עמידת שש ברכיים וכפות ידיים- העברות משקל קדימה ואחורה, הרמת יד קדימה והצידה ולשמור על המנח ללא נפילה, הרמת הרגל כנ"ל, הרמת יד ורגל נגדיות- שמירה על המנח ללא נפילה וספירה עד 10. כנ"ל בצד השני.
  10. הליכת מריצה אחיזת הירך של הילד ולא קרסול. יש לוודא שהבטן אסופה!

חיזוק שרירי כף הרגל:

  1. הליכת עקבים.
  2. הליכה על כריות האצבעות.
  3. הליכת ארבע.
  4. ציור או הדבקה על לוח המונח גבוה על הקיר. הילד צריך לעמוד על כריות האצבעות כדי להגיע לציור ולבצע המשימה.
  5. אחיזת חרוזים, מטפחות, ניר עיתון וכד' - בשימוש אצבעות הרגליים.
  6. הליכה צידית על מוט. (מקל של מטאטא).
  7. עמידה על גליל ספוג (שמשמש כמצוף בבריכה), כשרגל אחת על הגליל והשנייה עוברת מאחור - קדימה ולהיפך.

חיזוק הרגליים:

  1. קפיצות בשתי רגליים צמודות ברצף.
  2. קפיצות על רגל אחת ברצף ואח"כ ברגל השנייה.
  3. קפיצות על טרמפולינה.
  4. עליה וירידה מהירה כמה שאפשר במדרגות.
  5. קפיצות ממדרגה נמוכה/ גבוהה אל הרצפה.
  6. קפיצות מהרצפה למדרגה גבוהה.
  7. קפיצות לתוך מס' חישוקים המונחים בטור: פיסוק סגירה, מחוץ לחישוק ובתוכו, מצד לצד, לאחור, על רגל אחת וכו'.
  8. בעיטות בשק אגרוף או נחום תקום.
  9. קפיצות בחבל.
  10. קפיצות מעל מכשול גבוה או קפיצות לרוחק – אל מעבר לקו מסומן.

 שימו לב: לילדים המתקשים להתנתק מהקרקע ניתן לעזור בכל המטלות, על ידי אחיזת שתי ידיהם בידכם. לאחר מכן עברו לאחיזת יד אחת, והמשיכו עד כדי התנתקות עצמאית של הילד.

במקרים מסוג זה מומלץ לקנות טרמפולינה ולתת לילד להתנסות בקפיצות - עם ובלי עזרה.


אם אינכם בטוחים וברצונכם לקבל ייעוץ נוסף בנושא ספורט טיפולי או כל בעיה/שאלה, אשמח לעמוד לרשותכם בטלפון מס' 054-6556684
 

מרכזי נורית פרגל:

גדרה
אצ"ל 10 סטודיו נורית פרגל
רוזנר 5 נווה אורנים
054-6556684
בית שמש
רמה ב' קדושת אהרון 6
"לחיים קינדרלעך"
054-6556684
ירושלים
פתח תקוה 16
054-6556684
כל הזכויות שמורות © מרכזי נורית פרגל  •  קופת חולים כללית  •  המלצות  • ערוץ יוטיוב נורית פרגל  •  מפת האתר  • הצהרת נגישות
עיצוב גרפי: סטודיו עדנה ריקלין
אשדוד
השייטים 12  מתנ"ס ד'
מכון מסילות החרציץ 3 א'
054-6556684