דף הבית >> מאמרים >> מיהו הילד הבשל רגשית להעלות לכיתה א?

מי הוא הילד הבשל רגשית לעלות לכתה א'?

המעבר מהגן לבית הספר הוא אחד המעברים המשמעותיים בחיי ילדינו. 
תפקידינו כהורים להכין את ילדינו לחיים, והכנה זו באה לידי ביטוי , בין השאר, באופן שבו מסתגל הילד לכתה א'.
הפער בין הגן לבית הספר הוא גדול. 
הגן מתאפיין בכך שהוא הומוגני ואינטימי ולעומתו בית הספר הינו מסגרת רחבה וגדולה, בה גיל הילדים נע בטווח שבין 6-12 (ולעיתים יותר – תלוי אם בית הספר היסודי הוא עד כתה ח' או ו'). 
בגן יש תמיד נוכחות קבועה וזמינה של מבוגר בעוד שבבית הספר הילד נמצא לעיתים לבד ללא נוכחות של מבוגר. 
בגן הגבולות גמישים יותר בעוד שבבית הספר הגבולות נוקשים יותר. 
בגן ההישגיות והתחרותיות מתונים יותר והלימוד חוויתי, בעוד שבבית הספר יש תחרותיות רבה יותר (מבחנים, ציונים..) 
והכתה מכילה בדרך כלל בין 30-40 תלמידים כך שהלימוד פחות חוויתי. ולבסוף, 
כאשר הילד בגן לא מוטלות עליו מטלות בבית בעוד שבבית הספר ניתנים לילד שיעורי בית ועליו לגלות אחריות למטלות אלו.

על הילד העולה לכתה א' מוטלות מספר משימות:

 
  • הסתגלות למסגרת: על הילד להכנס לשיעור בזמן, לצאת להפסקה, להצליח להכנס לשירותים, לשתות מים, לדעת לאן לחזור, להוציא את הספרים הנכונים וכ"ו.
  • קריאה, כתיבה ויסודות החשבון: הלמידה בכתה א' היא רבה (יחסית לשאר הכתות).
  • הרגלי למידה: על הילד להקשיב למורה, להכין שיעורי בית, לקחת אחריות על עצמו, להיות מסוגל לעבוד לבד וכ"ו.

הבשלות לכתה א' תלויה בארבעה מרכיבים: מוטורי, קוגניטיבי, רגשי וחברתי. לפני כתיבת רשימת המוכנות לכתה א' ראוי לציין שרשימת המוכנות לכתה א' בהקשר של מרכיבים אלה יכולה להיות מלחיצה עבור ההורים. 
רשימה זו נועדה כדי לראות מהם התחומים החשובים וכדאי ואף ראוי לזכור שתחומי חוזק יכולים לפצות על תחומי חסר. כדי לטפל בילד חשוב שנתיחס לנקודות הכח – זהו המשאב העיקרי של הילד. בהכנת הילד, מובן שנתיחס לתחומי החסר אך תמיד יש להשען על תחומי הכח של הילד. 
(למשל לילד  יכול להיות קושי במוטוריקה העדינה אך לעומת זאת יש לו מוטיבציה גבוהה).
הפער בין הרצוי למצוי ברשימת המוכנות לכתה א' יוערך על פי המדדים הבאים:
 
  • עד כמה הפער משמעותי: למשל האם הפער הוא של חצי שנה, של שנה וכ"ו.
  • האם הפער הוא זמני או מתמשך: האם הפער אצל הילד הוא פער של הזמן האחרון (ויש לכך סיבה – למשל נולד לו אח) או שמא הפער מתמשך ואז הילד התפתח לאט יותר.
  • אילו תחומי תפקוד נפגעים: באילו תחומי תפקוד הפער שקיים אצל הילד פוגע? לדוגמא הילד מצייר פחות טוב אבל הוא מתפקד טוב והדימוי העצמי שלו לא נפגע. כלומר קיימת בעיה במוטוריקה העדינה אך היא אינה מקרינה על תחומים אחרים. לעומת ילד שאינו מצייר טוב ועקב כך הוא נמנע מלצייר ומבקש מילדים אחרים שיצירו לו. כלומר קימת בעיה במוטוריקה העדינה והיא מחלחלת לתחומים נוספים בחייו של הילד.
  • תגובת הילד לפער: הילד נותר רגוע או לחלופין מגיב בכעס או בהתפרצות זעם על חוסר הצלחה.
  • תגובת הסביבה לפער: ההורה נלחץ – משווה את ילדו לילדים אחרים – ומביע אכזבה מהתקדמות ילדו. זהו מצב בו קיים גרעין של בעיה המתנפח ומקרין לתחומים אחרים בחייו של הילד.
  • האם טיפול יכול לעזור ולקדם את הילד.

רשימת המוכנות לכתה א:

 יכולת קוגניטיבית:
  • אוצר מילים – קשה ללמוד מילים ללא אוצר מילים. ילדים שיש להם אוצר מילים דל קשה להם בלמידת הקריאה והכתיבה שכן למידה זו מבוססת על אוצר מילים.
  • ידע כללי – ידע כללי יכול להקל על הילד בלימוד הקריאה. הבנת הנקרא קשורה גם לקונטקסט בו נעשית הקריאה וידע בנושא.זיכרון חזותי של מעל חמישה פריטים.
  • זיכרון שמיעתי.
  • מניה עד 10.
  • תרגילי חשבון עד 5.
  • טווח ריכוז של כ-20 דקות.
  • יכולת היגוי סבירה.
יכולת חברתית:
  • יכולת לשתף פעולה.
  • הבנת זוית הראיה של האחר.
  • יכולת עמידה בתחרות.
  • יכולת ביטוי שמאפשרת תקשורת סבירה.
(חשוב לזכור - המורה לא רואה מה קורה בהפסקות לכן לעיתים היא לא יודעת שהילד מתקשה מבחינה חברתית).

יכולת רגשית:
  • סקרנות ומוטיבציה ללמידה- סקרנות היא הכח המניע ללמידה.
  • רצון לגדול- ילד הרוצה להשאר תינוק יתקשה במסגרת בית הספר שמעודדת גדילה ועצמאות.
  • עצמאות מותאמת גיל – העצמאות של הילד חשובה ביותר. בגן לעיתים עוזרים לילד (למשל בשירותים) אך בבית הספר מצופה מהילד להסתדר בכוחות עצמו.
  • יכולת להסתדר בלי מבוגר צמוד.
  • אחריות מותאמת גיל.
  • דחיית סיפוקים – יכולת התמדה – למידה דורשת דחיית סיפוקים כיוון שהתגמול בעד הלמידה אינו מידי. (הילד לומד משהו והוא יבין וידע אותו בעוד שבוע – כך שהתגמול אינו מידי ועדין עליו ללמוד).
  • עמידה בתסכולים – למידה לעיתים מספקת לילדים תסכולים והם נדרשים לעמוד בהם. כמו כן הילד צריך להיות מסוגל לעמוד בפני כשלונות ואכזבות.
  • יכולת לקבל סמכות.
  • יכולת לווסת דחפים.

מספר המלצות להורים לפני העליה לכתה א':

  1. עליה לכתה א' לא מחייבת ידיעת כתיבה וקריאה. אפשר ללמד במקרים הבאים:
    • הילד רוצה ומבקש.
    • אין כעסים ולחץ תוך כדי למידה.
    • הלמידה לא באה על חשבון זמן איכות של משחק/קריאה.
    • תחומי הכנה מרכזיים בהם ניתן להכין את הילד לכתה א':
    • בדיקת ראיה, שמיעה ומיקוד ראיה.
  2. בדיקת הגייה סבירה (לא ס' במקום ש' ולא אותיות חסרות).
    • לאפשר לילד ציור ועבודת יד.
    • הקראת סיפורים ובדיקה שהילד מבין.
    •  הענות לסקרנות הילד ועידודה.
    • חינוך הילד בנושא תכנון.
    • עידוד הילד להתארגנות בכל הקשור לו, ואם אפשר לחדרו ולבית.
    •  מתן עצמאות מותאמת גיל.
    • בקשת עזרה בבית
    • הצבת גבולות בבית חשובה ביותר. באמצעות זה הילד לומד עמידה בגבולות בבית, הוא לומד דחיית סיפוקים ועמידה בתסכולים.
    • עידוד הילד על ידי חיזוקים חיוביים ושימת דגש על הצלחות ולא על כשלונות.
    • העלאת הדימוי העצמי של הילד והאימון שלו ביכולתו.
    • הכנת הילד לכתה א' בצורה התואמת את המציאות. מצד אחד לא כדאי לתאר את בית הספר כ"דיסנילנד" ומהצד השני אין טעם בהכנה שתפחיד את הילד ("תראה מה יהיה לך בכתה א'...")
    •  היכרות עם בית הספר – סיבוב בבית הספר והיכרות עם מקום הכתה, השירותים והחצר.

בהצלחה!!!

איריס שילה


מנחת הורים לילדים בגיל הרך והורים לילדים עם הפרעת קשב ולקויות למידה.
 

מרכזי נורית פרגל:

גדרה
אצ"ל 10 סטודיו נורית פרגל
רוזנר 5 נווה אורנים
054-6556684
אשדוד
השייטים 12  מתנ"ס ד'
מכון מסילות החרציץ 3 א'
054-6556684
ירושלים
פתח תקוה 16
054-6556684
כל הזכויות שמורות © מרכזי נורית פרגל  •  קופת חולים כללית  •  המלצות  • ערוץ יוטיוב נורית פרגל  •  מפת האתר
עיצוב גרפי: סטודיו עדנה ריקלין