דף הבית >> מאמרים >> ליקוי בויסות החושי הבא לידי ביטוי בהתארגנות לקויה וקשיים בגן ובביה"ס.

לקוי בויסות החושי וקשיי התארגנות- הבאים לידי ביטוי בתנועה מסורבלת .כיצד ניתן להבין, להכיל ולעזור לילדינו, גם בהתארגנות איכותית בבית-הספר.

כיתה א' היא חוויה מייצגת עבור ההורים והילדים לפרק הלמידה בחיים שעשוי להמשך תקופה ארוכה מאוד ויכול להיות מהנה ומעשיר, אך גם יכול להיות מתסכל ומאכזב.

כיתה א' נראית כשלב המשמעותי בחיים אך מסגרת הגן היא החשובה לצמיחתו של הילד ולהצלחתו בהמשך חייו.

אם נשלח ילד לכיתה א' עם יכולות טובות אבל עם חוסר בשלות בתחומים החשובים כמו מוטורי, סנסורי, קוגניטיבי, רגשי וחברתי, הדבר עלול להוביל לתחושה של חוסר הצלחה ולתפיסה לא חיובית של חווית הלמידה.

לכן, הגננת מתוקף תפקידה כגוף המקצועי הראשון הבא במגע עם הילד, חייבת לדעת לאתר קשיים בתחומים השונים ולדעת למיין את הקשיים האם הם עניין של בשלות מאוחרת או קושי המחייב חיזוק ותיווך או אפילו טיפול מקצועי.

לכל ילד יש "חלון הזדמנויות" התפתחותי עד גיל 6-7, כלומר עד כיתה א'. המשמעות היא שכל חוויה שהילד עובר אם בתחום המוטורי ואם בתחומים אחרים מייצר רישום במוח המשפיע אחר כך על כל פעולותיו העתידיות. בגיל זה המוח גמיש מספיק כדי לחולל שינוי ולקבל כל התערבות שנועדה לתקן איחורים התפתחותיים וחסכים קוגניטיביים. לכן, חשוב שלא יהיו פערים גדולים בתפקודים השונים של הילד. אם הילד הוא בעל יכולות ורבליות מאוד גבוהות, מזהה וקורא אותיות ומילים אך מתקשה ליצור צורות גרפיות ולהעתיק צורות מורכבות ומספרים, הדבר עלול ליצור תסכול רב בגלל הפער שנוצר בין התפקודים השונים ולגרום לו להימנע מכתיבה ובכך להקשות על תפקודו בגן ובבית הספר.

הבסיס לכל תפקוד הוא התפקוד המוטורי. התינוק והפעוט חווים את העולם דרך גופם- בפעולות שהם מבצעים, במגע בחפצים ובמרקמים שונים, בראיה וחקר חפצים וכו'. אם התפקוד המוטורי יהיה חסר, הדבר ישפיע על תפקודים אחרים כמו על התפקוד הרגשי- ימנע מלהתמודד עם פעולות שקשות לו לביצוע, פן חברתי- זעם על כישלון שמייצר תגובות אלימות- השלכה של תסכול ואכזבה על הילדים האחרים בסביבתו. אם יש קושי סנסורי והילד אינו מווסת- הדבר יגרום לחוויית עולם שלילית מבחינתו ותגובתו לא תהיה נכונה, חיובית ומסתגלת.

חוש הראיה - יש לבדוק ראיה אצל ילד המתקשה להעתיק צורות מרחוק- גם בדיקת ראיה אצל רופא עיניים וגם בדיקה אצל אוטופיסט הבודק מיקוד ראיה.

חוש השמיעה - לבדוק שילד שומע טוב- לעיתים ילד שלא שומע טוב יצטייר כלקויי למידה או ילד עם בעיות קשב ומוסחות ויצבור פערים כתוצאה משמיעה חלקית של הוראות.

חוש הריח - מוצפות - רגישות יתר לריחות יכול לגרום לחוסר ריכוז בנעשה סביבו ובחומר הנלמד, והילד יתרכז בריחות השונים העולים בחדר.

תגובות התנהגותיות הנובעות מויסות חושי לקוי:


תחושה עמוקה- פרופריוצטיבי - מערכת המידע המועבר מהשרירים, הגידים והמפרקים אל המוח. מידע זה כולל מהי תנועה וכמה כוח נדרש לבצע אותה.

ילד עם חוסר ויסות במערכת זו חווה עוצמות תחושתיות חזקות יותר מילד אחר- הכסא הלא מרופד מפריע לו, הנעל לוחצת, הגרב עקומה על האצבעות, הוא יחוש כאב ממגע פשוט שלא יובן נכון על ידי הסביבה וייקרא בכיין.

מהצד השני של הסקאלה תת תחושה או חוסר בתחושה יכול לגרום לתנועתיות יתר.

במצב של חוסר בתחושה, המוח מחפש גירויים תחושתיים מהמערכת הפרופריוספטיבית, ולכן הילד ינוע הרבה ויאובחן בקלות כהיפראקטיבי , כשהוא לא כזה !

ילד כזה, מעבר לתנועתיות מרובה, עשוי לחבק ולגעת בעוצמה רבה כדי לחוש את המגע. ילד כזה יחווה שוב אי נוחות וכעס מהסביבה בלי להבין שהוא לא אלים אלא זקוק למילוי הצורך.

המערכת הוסטיבולרית- מערכת זו היא חלק ממערכת שיווי המשקל והיא נותנת לנו מידע על שינויים בכיוון אליו אנו נעים ומאתרת את הכבידה.

ילד הנמצא בחסר - תת תחושה, יחפש גירויים של טיפוס, רכבות הרים, נדנודים חזקים ויחפש כמה שיותר גירויים מהירים וחזקים.

ילד שנמצא בצד השני של הסקאלה עם עודף תחושה, יפחד לטפס, להתנדנד ולהסתובב ובהרבה מקרים יחוש סחרחורות ובחילות, ושוב ייקרא פחדן כשהוא לא! החיפוש אחר התחושה והפחד מפני הפעולה מפריעות לקשב ברמות ובעוצמות שונות הקשורות לרמת חוסר האיזון ויבואו לידי ביטוי בהתנהגות קיצונית.

הנטייה שלנו היא לראות ילד זה מתוך היבט פסיכולוגי ולא התפתחותי תפקודי שממנו נובעת ההתנהגות הזו ובעצם אנו מעצימים את תחושת התסכול, זעם ותחושת חוסר האונים מול חוסר ההבנה של הסביבה.

טיפול שיווסת את המערכות החושיות ויעבוד על הפן התפקודי ולא ההתנהגותי חשוב בעצם לחוויית העולם החיובית של הילד ולעתידו כאדם בוגר בכלל.

התחום המוטורי - חשוב שהגננת (לילדים בני 4-6 )תבדוק יציבה טובה אצל הילד בעמידה ובישיבה. כפות הרגליים חייבות לגעת ברצפה בישיבה בגן ובבית, דבר העוזר לאחיזת גב טובה יותר וכתיבה איכותית יותר לאורך זמן. ילד כזה צריך להיות מסוגל לשחק בכדור- לזרוק ולתפוס, לבעוט ולעצור כדור. הוא צריך לעמוד על רגל אחת בצורה איכותית, לקפוץ על שתי רגליים ועל רגל אחת ללא קיבועים (לשון, כתפיים, שכמות, תנועתיות יתר באברים מייצבים וכו').
הילד צריך ללכת בהליכת עקב בצד בוהן - הליכת שיווי משקל על קורה בגובה 30 ס"מ בצורה קלה ולקפוץ ממנה בקלות.
מיומן בטיפוס והחלקה על מגלשה ונדנוד בנדנדה.
עולה במדרגות רגל אחרי רגל.
קופץ מעל מכשול קדימה ואחורה בשתי רגליו.
מדלג, מתגלגל גלגול עיפרון.

מיומנויות מוטוריקה עדינה :

מתייחסות ליכולת גזירה, השחלה, שריכת שרוכים ומיומנויות הקשורות לתפקודי יום- יום כמו עצמאות בשירותים.

התארגנות על הדף ובמרחב של הילד חשובות גם לכתיבה העתידית- כיוונים וצדדים בגוף, במרחב האישי והכללי.

חציית קו האמצע ובדיקת יד דומיננטית- לציור. חשוב שתמיד תהיה עקביות באותה היד לציור גם אם פעולות אחרות נעשות ביד אחרת. ילד בן 4 צריך כבר להתקבע.

יכולות גרפו מוטוריות- בגן ילדים הילד צריך לדעת לצייר עיגול, ריבוע ומשולש אך לא צריך לדעת לכתוב אותיות ומספרים. הנושא קשור להבשלה הפנימית של כל ילד וביכולתו לכתוב נכון- בכתיבה תמה דבר שלא מקפידים עליו בגן הילדים. אופן הכתיבה ואיכות הכתיבה חשובים יותר מהתוצר הסופי, לכן לא כדאי לגרום לתסכול מיותר בגן הילדים. אחיזת הצבע או העיפרון היא אינדיבידואלית ומתאימה לכל ילד. אם האחיזה מייצרת יעילות בעבודה, אין צורך לשנות את האחיזה, אבל אם האחיזה מפריעה ליעילות יש צורך להתאים מאחז או לחזק שרירים- ופה יש לשלוח לטיפול ואבחון.

לבסוף הפן הרגשי חברתי- ילד החווה כישלונות באחד התחומים שהוזכרו קודם אך יש לו בסיס רגשי טוב, כלומר- דימוי עצמי, בטחון עצמי ויכולת להתמודד עם הכישלון והקושי , יצליח יותר להתקדם מילד שקשייו קטנים אך היכולת שלו להתמודד עם הקושי לא טובה. במקרה כזה, הילד נכנס לתוך מעגל סגור של קושי מוטורי המוביל לתסכול והימנעות המובילים להגדלת הפער בינם לבין ילדים אחרים המובילים שוב לתסכול מהכישלון החוזר.

לכן, יש צורך לשבור את המעגל ולייצר אצל הילד חוויה של רצף הצלחות שישנה את אמונתו ביכולתו ואת הדימוי העצמי שלו בעיני עצמו.

תחום רגשי נוסף המופיע תדיר בגן הוא חפץ המעבר. אך כאן ההתייחסות היא קצת אחרת. חפץ המעבר משמש לילד כגורם מתווך בין הרוגע, החום, סיפוק הצרכים והדחפים והביטחון הטוטאלי בנוכחות האם לבין תחושת חוסר השליטה, חוסר האונים ודחיית הסיפוקים הנדרשת ממנו בגן או בחוג, בשינה או עם חברים אחר הצהריים.

הילד יודע מתי הוא זקוק לחפץ המעבר והוא מדי פעם יביא אותו לגן או לחוג ומדי פעם במהלך היום כשירגיש צורך בגלל געגועים לאם, עייפות, צורך בביטחון וכדומה ידרוש את החפץ. קשה לומר מה הגיל שבו הילד אמור להיפרד מחפץ המעבר אבל יש ילדים שעדיין נזקקים בשנים הראשונות בבית הספר לחפץ זה בכיתה או לקראת שינה, ויש לאפשר להם להירגע איתו ולא לקחת את החפץ בכוח להחביא אותו ממנו.

בכלל בגן התפקיד הראשוני של הגננת הוא להכיל את הילד, את קשייו, את חזקותיו וחולשותיו. תפקיד נוסף הוא לאתר את קשייו של הילד ולהסב את תשומת לב ההורים לקושי שהילד חווה שאינו בגדר הנורמה. תפקיד זה קשה הרבה פעמים לאור תגובות שליליות של ההורים, אבל אם ההורה לא ייוודע לקושי של הילד, הגננת חוטאת לתפקידה.

אז מדוע בעצם פעילות גופנית או ספורט טיפולי?
  • פעילות גופנית היא כייף
  • הספורט הטיפולי עוזר ללמידה העיונית הקוגניטיבית- נושא הספירה, תפיסת העומק, צורות הנדסיות, תפיסה מרחבית והפשטת מושגים מתמטיים.
  • הספורט הטיפולי מייצר התמדה בלמידה- התנועה לאורך זמן מלמדת את הילד על חשיבות ההתמדה.
  • הצלחה בתנועה מאפשרת דימוי עצמי ובטחון עצמי טובים יותר, כך שמבחינה רגשית הילד עובר תהליך חיובי שמעצים אותו.
  • תנועה גורמת לעוררות ומייצרת קשב וריכוז טובים יותר.
  • פעילות גופנית היא "שפה" שיכולה לגשר על פערים משמעותיים בין ילדים.
  • פעילות גופנית מאפשרת למידה של כללי התנהגות בחברה.
  • בספורט הטיפולי הקבוצה קטנה, הילד לא הולך לאיבוד וניתן לכוון את הפעילות והמשימות ליכולתו של כל ילד על מנת לייצר רצף של הצלחות ולאתגר את הילד לפי קצב התקדמותו .
  • ילד ניזון מהצלחה ועידוד. בפעילות גופנית מכוונת ניתן לאפשר לילד לחוות הצלחה.

 אם אינכם בטוחים וברצונכם לקבל ייעוץ נוסף בנושא ספורט טיפולי או כל בעיה/שאלה, אשמח לעמוד לרשותכם בטלפון מס' 054-6556684

נורית פרגל
 

מרכזי נורית פרגל:

גדרה
אצ"ל 10 סטודיו נורית פרגל
רוזנר 5 נווה אורנים
054-6556684
אשדוד
השייטים 12  מתנ"ס ד'
מכון מסילות החרציץ 3 א'
054-6556684
ירושלים
פתח תקוה 16
054-6556684
כל הזכויות שמורות © מרכזי נורית פרגל  •  קופת חולים כללית  •  המלצות  • ערוץ יוטיוב נורית פרגל  •  מפת האתר
עיצוב גרפי: סטודיו עדנה ריקלין