דף הבית >> מאמרים >> חשיבות הספורט הטיפולי בקבוצה על הדימוי העצמי של הילד

חשיבות הספורט הטיפולי בקבוצה על הדימוי העצמי של הילד

הנחת היסוד היא כי הפעילות הגופנית גורמת להנאה בילדים, משפרת את בריאותם, מזמנת להם הזדמנויות שונות להצלחה, מרגשת ומעוררת. כמו כן, הפעילות הגופנית משלבת את המרכיבים המוטוריים, הסנסומוטוריים, הקוגניטיביים והנפשיים לעבודה משותפת ייחודית.

לפעילות הספורטיבית נדרשת מידה רבה של גמישות, יצירתיות וקבלת החלטות. באמצעות הספורט ניתן לחוות חוויה רב חושית:
הילד תופס כדור, מוסר, מגיב לתנועה מתכנן את מהלכיו, משתמש במערכת השמיעתית , הויזואלית, מערכת המגע והתנועה.חוויה רב-חושית כזו מספקת לילד גירוי ומאפשרת לו לשמור על המיקוד, הקשב והמוטיבציה.

אך מה קורה עם ילד שהפעילות הגופנית אינה נעימה עבורו?


מה קורה עם ילד שמערכות התחושה אינן מווסתות אצלו ומערכת העצבים המרכזית שוגה במתן פירוש למסרים
מן החושים והתנועה כך שספורט ותנועה גורמים לו לתחושה של חוסר ביטחון , חוסר יציבות, כישלון או אפילו פחד מתנועה?

מה עם ילד שתנועתו מסורבלת וגורמת לתגובות שליליות בקרב ילדים אחרים ומצד המבוגרים? 


עתיד הילד תלוי ביכולתו להתמודד מול התסכולים המתעוררים בו לנוכח דרישות המציאות ובידינו המבוגרים היכולת לעורר
בו מוטיבציה להתמודד עם קשייו במקום להימנע בדרכים ישירות ועקיפות מעיסוק בתחום הספורט והמשחק כמו גם בתחומי למידה ועשייה אחרים. 

ילד בגיל הגן המעדיף משחקי ישיבה, משחקים בחול ונמנע באופן עקבי מלטפס , לגלוש במגלשה, או להשתתף במשחקי החצר- צריך להדליק אצלנו נורה אדומה. אם במהלך חוג הספורט בגן הוא יעדיף להתבונן בילדים הפעילים – כשהוא יושב בכיסאו, עלינו להבין שהוא אינו עצלן או פחדן אלא בעל מוטיבציה גבוהה מאוד להימנע מכישלון, להימנע מ"התבזות" מול חבריו שייווכחו עד כמה קשה לו ולחסוך מעצמו חיזוקים שליליים או התעלמות על ביצועיו מצד המדריך לספורט.

הפער בינו לבני גילו ילך ויגדל, הדימוי הגופני ילך ויקטן והביטחון העצמי ביכולותיו יהיה נמוך בגני הילדים ובוודאי בבתי הספר , פעילויות רבות הופכות להיות תחרותיות ומורים מעודדים תחרות מתוך אמונה שהיא מעוררת בילדים את הרצון להצליח ולכן הילדים יעשו את המיטב.

הטענה גם כי העולם בחוץ הוא הישגי ואכזר וצריך להכין את הילדים לקראתו - וכמה שיותר מוקדם יותר טוב- אינה נכונה.
אנו המבוגרים מתחרים רק כאשר אנחנו בוחרים בכך ובתנאי שנדע מראש שסיכויי ההצלחה שלנו גבוהים. 

ילד המתקשה לבצע את המשימה במסגרת המשחק או השיעור ויודע מראש שלא ינצח, ימנע מלהשתתף או ייכשל בכוונה תחילה, או למרבה הצער יפריע על מנת שגם חבריו לא ינצחו.

אנו המבוגרים נראה בהתנהגות זו עצלנות, אלימות, התנהגות לא נאותה או חוסר מוטיבציה כללית.

הילד יסביר את התנהגותו בכך שהמשימה משעממת,שאין לו חשק , שלא בא לו וכו', אך לאמיתו של דבר המקור לתגובותיו הוא חוסר האונים כתוצאה מחוויית אי ההצלחה  או הכישלון האפשרי, החשש לפגוש בכישלון פנים מול פנים ולהגיע שוב אחרון במשימה או במשחק.

הילד לא מוכן להתעמת מול הקושי ותחושת הכישלון ומעדיף להימנע מסיטואציות אלו. ילד כזה יסגל לעצמו אסטרטגיות עוקפות - 
הוא יהיה ורבלי מאוד, יעדיף לקרא ספרים ולשחק במחשב על פני פעילות מוטורית, יבחר להישאר בהפסקה בכיתה או לפטפט עם חבר על פני משחק כדור עם יתר הילדים. בשיעור חנ"ג בביה"ס הוא יבוא לעיתים במתכוון ללא בגדי ספורט, יאמר שהוא מרגיש לא טוב או שאימו אסרה עליו להתעמל היום...

בבית הספר, ההפסקות ושיעורי הספורט מהווים את הזירה הבעייתית ביותר עבור ילד זה. הוא ייבחר אחרון לקבוצה כשאף ראש קבוצה לא באמת רוצה אותו, עליו יצעקו כשהוא לא יצליח לתפוס או לבעוט בכדור ובמקרה הטוב הוא יהיה השוער ...

הספורט הטיפולי הופך את התנועה והלמידה להנאה ומאפשר לילד נגישות נעימה לתנועה.

הספורט הטיפולי מתקיים בקבוצות קטנות – בד"כ עד 6 ילדים שבה חווה הילד הצלחות גופניות ולומד שכישלון הוא סיטואציה אפשרית שניתן להתגבר עליה דרך עשייה חוזרת ונשנית עד להצלחה. המורה לספורט הטיפול מנתבת את המשימות ליכולתו של הילד כך שיהיו מתאימות ומאתגרות ולא תמיד מצופות מבני גילו.

ההצלחה בשיעורי הספורט הטיפולי נמדדת בעשייה עצמה ובמאמצים שהילד משקיע ולא בתוצאה. לכן המוטיבציה של הילד,
לנסות ולבצע פעילות המותנית בתהליך המודע שיוביל אותו לתוצאה חיובית, תתועל למטרה נכונה וההנעה תהייה פנימית ולא חיצונית.

לעיתים, כדי להניע ילד להיכנס לשיעור ולהתחיל פעילות בספורט טיפולי , מוצעים לו תגמולים ותמריצים שונים כשהמטרה
היא השגת מטרות קצרות טווח כמו הבטחת שיתוף פעולה או מיתון התנהגות. לאחר שהילד חווה הצלחה וזוכה לעידוד ותיווך במהלך הביצוע , המורה יכולה להציב מטרות מציאותיות וניתנות להשגה ותצליח לעורר את המוטיבציה הפנימית של הילד לפעולה.

בספורט הטיפולי הילד מאותגר באופן אישי במסגרת הקבוצה במשימה ייחודית בהתאם לצרכיו. המדד להצלחה הוא ההתמדה
והשבח והעידוד ניתנים על ריבוי ניסיונות ולא על מס' התוצאות הטובות. הילד מרגיש חלק מצוות שעובד איתו ולא בתחרות מולו.
כך תחושת ההצלחה שלו גדולה יותר.

כשהילד לא מצליח לצאת ממעגל הקסמים של חוסר המסוגלות וחוסר האונים הוא עלול לסגל לעצמו את האמונה כי הוא באמת חלש,
טיפש, מפסידן וכו'. כשרגשות אלו הופכים אינטנסיביים, הלמידה הופכת כמעט לבלתי אפשרית. הדימוי העצמי שלו נמוך וכמובן דימוי הגוף נפגע ביותר, כתוצאה מכך מתדרדר תפקודו של הילד.

מטרת הספורט הטיפולי היא לתת מקום לצורך של הילד במשחק ובפעילות מוטורית מגוונת תוך חשיפה הדרגתית לגירויים סנסומוטוריים ( תנועתי- תחושתי ) קינסתטיים (תנועה במרחב ) טקטילי ( תחושה עמוקה ) ופרופריוספטיבי (תחושת ....) בהתאם לצורך.

יצירת אופציות חדשות לתנועה מוטורית , תגובה רגשית חשיבה וקוגניציה וקשר עם הזולת והתנהגות סתגלנית ותואמת סיטואציות- שלעיתים כל כך קשים לילד עם קשיים מוטוריים.

המטרה- לצמצם פערים התפתחותיים , גופניים וחברתיים , לשפר את התפקוד הגופני והתשתית הגופנית ולהעצים את הילד , כדי לייצר דימוי עצמי ובטחון עצמי טובים יותר.

הספורט הטיפולי הוא המקום שבו משנים את חשיבתו השלילית של הילד על עצמו ע"י רצף של הצלחות כתוצאה מניסיונות חוזרים ונשנים. המורה לספורט טיפולי בקבוצה קטנה כזו נוטעת בילד את הרעיון שהוא מסוגל לשלוט בהתקדמותו ובתפקודו ע"י מאמץ אינטנסיבי ועקבי והילד יישם בדרך כלל העברה חיובית זו לתחומים אחרים בחייו.

ולבסוף, הילדים בקבוצתו של הילד מתגבשים באמצעות הנחייה מכוונת לקבוצה תומכת המאפשרת לו להתפתח ולחוש חלק מקבוצת השווים – קבוצה משתפת ואכפתית. קבוצה כזו מהווה חממה בטוחה עבור הילדים המרגישים דחויים חברתית או חסרי יכולות ומסוגלות. הקבוצה מקבלת את הקשיים של כל חבריה, תומכת ומעודדת. ילד עם קשיים גדולים וגם כזה עם קשיים מועטים ירגישו בטוחים מספיק להיכשל ולנסות שוב  בסביבה מכילה של המורה והילדים כאחד.
ילד כזה ילמד ויפנים חוויות מוטוריות חיוביות מוצלחות  וכך ירכוש בטחון עצמי ודימוי גוף חיובי. 

הכותבת: נורית פרגל, מורה לספורט טיפולי, רכזת קורסי הכשרה בתחום מטעם וינגייט ובעלת מרכזים לספורט טיפולי בגדרה ובאשדוד.

אם אינכם בטוחים וברצונכם לקבל ייעוץ נוסף בנושא ספורט טיפולי או כל בעיה/שאלה, אשמח לעמוד לרשותכם בטלפון מס' 054-6556684


נורית פרגל
 

מרכזי נורית פרגל:

גדרה
אצ"ל 10 סטודיו נורית פרגל
רוזנר 5 נווה אורנים
054-6556684
אשדוד
השייטים 12  מתנ"ס ד'
מכון מסילות החרציץ 3 א'
054-6556684
ירושלים
פתח תקוה 16
054-6556684
כל הזכויות שמורות © מרכזי נורית פרגל  •  קופת חולים כללית  •  המלצות  • ערוץ יוטיוב נורית פרגל  •  מפת האתר
עיצוב גרפי: סטודיו עדנה ריקלין